תחום אזרחי

מטרתן של התביעות הקטנות הינה להקל על הציבור במקרים בהם יש צורך בהגשת תביעה כספית אשר סכומה נמוך יחסית מתביעות אחרות, בדרך קצרה, מהירה ובעלת יתרונות רבים.

הגשת תביעה קטנה הינה בדרך כלל במקרים של סכסוכים, צרכנות ומתן שירותים כמו החלפת מוצר, תיקונו של מוצר, ביטול עסקה כלשהי , תביעה כספית וכו'.

את התביעה הקטנה מגישים בבתי המשפט לתביעות קטנות אשר מפוזרים בחלקי הארץ, וצמודים לבתי משפט השלום.

בעת הגשת התביעה, יש צורך בתשלום אגרת בית משפט אשר עומדת היום על 1% מסכום התביעה , סכום נמוך יחסית לתביעה בבית משפט השלום.

כל אדם רשאי לתבוע בתביעות קטנות בתנאי שהוא תובע יחיד ולא חברה או תאגיד , כאשר אומרים אדם הכוונה היא לא רק ליחיד אלא אפשרי גם מצב של צירוף של מספר תובעים לדוגמה: בעל ואישה וכו'.

אדם רשאי לתבוע בתביעה קטנה אם הסכום אינו עולה על 32,200 שקלים חדשים (סכום שמשתנה מדי פעם ופעם), כאשר תובעים בתביעות קטנות ברוב המקרים לא ניתן להיעזר בייצוג על ידי עו"ד שכן התובע מייצג את עצמו בבית המשפט.

על אף שהתביעה היא ללא ייצוג של עו"ד ,רצוי להתייעץ עם עו"ד לקבל ייעוץ משפטי ,לניסוח כתב הטענות, התייעצות ,מה סיכויי התביעה, לבדוק מה כדאי לצרף בתיק וכמובן הכנה לדיון בפני השופט.   עלות סיוע העו"ד בהגשת תביעה קטנה נמוכה מאשר תיק אחר כיוון שלמעשה עזרתו של עורך הדין היא לפני הדיון ובדיון עצמו האדם מייצג את עצמו.

קיימת הגבלה לפיה אין לתבוע יותר מ-5 תביעות קטנות בשנה אחת באותו בית משפט.

את פסק הדין רשאי לתת השופט כבר בסוף הדיון ,אך ייתכן מצבים שיידחה זאת למועד מאוחר יותר.

בהתאם לס' 79א' לחוק בתי המשפט.

במקרים לא מבוטלים בדיונים בבתי המשפט בעניינים אזרחיים, הצדדים נתקלים בהצעה מטעם בית המשפט שהעניין ייפסק ויוכרע בין הצדדים בהתאם לס' 79 א' לחוק בתי המשפט.

משמעות הסעיף הינה שהצדדים מסמיכים את בית המשפט שיפסוק בסוגיה הנדונה בין הצדדים על דרך הפשרה וזאת בהתאם לחומר שנמצא בתיק שמונח לפניו בטרם הגשת תצהירי עדות ראשית או לאחר הגשתם.

בטרם שיסכימו הצדדים לפסיקת ביהמ"ש על דרך הפשרה לפי סעיף 79 א' עליהם להבין שבהתאם לסעיף, אין משמעות הדבר היא שבית המשפט יפסוק באיזושהי דרך באמצע, אלא שהם מסמיכים את בית המשפט לקבל החלטה בהתאם לשיקול דעתו ואף לקבל את מלוא התביעה או לדחות אותה לגמרי  (אפשר לדמות את סעיף 79 א' להליך של בוררות יותר מאשר פשרה, אלא  שלרוב נוצר פער גדול בין ציפיות הצדדים לבין התוצאה שהתקבלה, כך שלרוב הצד שירגיש את עצמו נפגע ירצה לערער).

ערעור בהתאם לסעיף 79 א', סיכויו קלושים וזאת מהסיבה שבעת שהצדדים הסמיכו את ביהמ"ש לפסוק בהתאם לסעיף 79 א' על דרך הפשרה הוא אינו חייב לנמק את פסק דינו, כך שערכאת הערעור לא יכולה לקבוע אם בית משפט קמא טעה בפסק דינו או לא, ובמידה ובכל זאת בית המשפט קמא נימק את פסק דינו, סיכויי הערעור גדלים ויכול הצד שחש נפגע מפסק הדין להצביע על טעות כלשהי בפסק הדין.  אחד היתרונות הגדולים של פסיקה בהתאם לסעיף 79 א' הנו קיצור ההליכים בבית המשפט ותיק שאמור היה להתנהל,  מספר שנים בפני בית המשפט יכול להסתיים תוך מספר חודשים.

בתקופה האחרונה אנו עדים לכך שסכסוכים ומקרים לא מבוטלים בעיקר בתחום המסחרי מוצאים את פתרונם באמצעות בורר.

ריבוי הפניות לבורר נעשתה בעיקר לאחר שינוי חוק הבוררות אשר בא לידי ביטוי בכך  שבעבר לא היה ניתן לערער על החלטת בורר דבר שניתן לעשותו כיום.  בנוסף להליך הבוררות יתרון עצום של קיצור ההליכים, וזאת מאחר שרוב התיקים בפני הבורר מסתיימים תוך מספר חודשים בניגוד למה שקורה בערכאות המשפטיות שם התביעות עלולות להמשך מספר שנים.

הפניה לבורר נעשית בהסכמת הצדדים ו/או במידה ובהסכם אשר נחתם בין הצדדים ישנו סעיף שמפנה אותם לבוררות במקרה של סכסוך בין הצדדים.

בפניה לבימ"ש למינוי בורר הדבר נעשה בהתאם לסעיף 8 (ב) לחוק הבוררות:

"לא ימנה בית המשפט בורר כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שהמבקש נתן לבעל-דינו הודעה בכתב כאמור להלן ולא נענה תוך שבעה ימים מהיום שנמסרה ההודעה (1) נקבע בהסכם הבוררות שכל צד ימנה בורר,  ינקוב המבקש בהודעה את שם הבורר שמינה וידרוש מבעל-הדין למנות בורר מצידו; (2) בכל מקרה אחר יציע המבקש בהודעה בורר וידרוש מבעל הדין להסכים למינוי".

השוני בין בורר לדיון בפני בית המשפט:

א)        לבורר צריך לשלם שכ"ט בהתאם לשעות העבודה שלו.

ב)         הבורר אינו מוגבל לכתבי טענות ע"פ תסד"א ולנוהל הגשתם.

ג)         הבורר אינו כפוף לדיני הראיות

ד)         אין ערעורים על החלטות ביניים של בורר.

ה)        הבורר לא יכול לתת סעדים זמניים כמו עיקולים אצל צד ג' או לתת צו עיכוב יציאה מהארץ, פעולת אשר יכולות להינתן על ידי בימ"ש בלבד.

בהתאם להלכת כבוד השופט דנצינגר, מחוייב הבורר בחובת גילוי מלאה של כל קשריו לבעלי הדין ולסכסוך וזאת כדי למנוע עיוות דין ופניות לערכאות משפטיות לביטול פסק בורר.

בטרם קובעים הצדדים להסכם סעיף בוררות, עליהם להבין במדויק מה משמעות הסעיף ולציין במפורש מה היא סמכותו של הבורר והאם עליו לנמק את הפסק שניתן על ידו ואילו תנאים מהתוספת לחוק הבוררות תחול ואילו לא, וזאת בהתאם לאינטרס של הצד שעורך – הדין מייצג.

מהי תקופת הבדק? מה משמעות האחריות?

אין זה מקרה נדיר שרוכש דירה אשר מקבל לידיו את דירתו החדשה, נתקל בליקויי בנייה שונים איתם הוא נאלץ להתמודד, כגון סדקים בקירות, רטיבות, או בעיות אחרות נוספות אשר הופכות את המגורים בדירה לבלתי נסבלים.

מאחר וליקויי בנייה מסוימים מתגלים רק לאחר זמן מה, חוק המכר (דירות) תשל"ג 1973, מגדיר שתי תקופות אשר במהלכן ניתן להטיל את האחריות לתיקון על הקבלן. מדובר בתקופת הבדק ותקופת האחריות.

תקופת הבדק מתחילה ביום בו הדירה עומדת לרשותו של הקונה. תקופה זה נמשכת בין שנה לשבע שנים וזאת בהתאם לליקויי הבניה. במהלך התקופה הנ"ל, הקבלן מחויב לתקן את הליקויים כל עוד לא הוכח כי הם נגרמו בגין אשמתו של הרוכש.

להלן תקופות הבדק באשר לליקויים השונים:

צנרת, כולל מערכות הסקה ומרזבים- שנתיים.

רטיבות בקירות- שלוש שנים.

סדקים העוברים בקירות ובתקרות- חמש שנים

קילוף חיפויים בחדרי מדרגות- שלוש שנים.

שקיעת מרצפות- שלוש שנים.

שקיעת מרצפות במדרכות ושבילים בשטח הבניין- שלוש שנים.

קילופים בחיפויים חיצוניים- שבע שנים

מכונות, מנועים ודודים – שלוש שנים

כל אי התאמה אחרת שאינה אי התאמה יסודית – שנה אחת

לאחר תקופת הבדק, מתחילה תקופת אחריות בת שלוש שנים. במהלך תקופה זו, הקבלן יתקן את הליקוי רק אם רוכש הדירה יוכיח כי מדובר בליקויי בניה ולא בליקוי שנוצר בעקבות שימוש לא נכון, תחזוקה לקויה או הזנחה.

חשוב להדגיש כי, תקופות הבדק והאחריות הינן זכויות קוגנטיות של רוכש הדירה. דהיינו, לא מדובר בתקופות שניתן לקצרן, לבטלן או לשנותן, גם לא על ידי הסכמה מפורשת (ואף בכתב) בין הצדדים. מנגד גם קובע החוק כי ,קונה אשר מתלונן על ליקויי בניה צריך להעניק לקבלן הזדמנות נאותה לתקנם. זכות זו של הקבלן נועדה למנוע מצבים בהם הקונה מתקן את הליקויים במחיר מופקע, ומבקש מהקבלן לשאת בעלויות.

בנוסף קובע החוק כי, אחריות הקבלן לתיקון הליקויים קיימת גם אם בעלי הדירה התחלפו.

להלן מספר עצות חשובות לרוכשי דירה בהתנהלות מול הקבלן:

-       מסירת הדירה מהרוכש לקבלן, צריכה להיעשות במעמד נציג הקבלן ורוכש הדירה. במעמד זה, על הרוכש להתעקש ולערוך מסמך ליקויים הנקרא "פרוטוקול מסירה" אשר מציין את כל הליקויים הנראים לעין בשלב זה. יש להקפיד על רישום מדוקדק של כל הליקויים/פגמים/ אי התאמות הקיימים בדירה.

-       יש לוודא כי במועד המסירה, הדירה נקייה מפסולת בנין כך שניתן יהיה להבחין בקיומם של ליקויים (לדוגמא פגמים בריצוף, כלים סניטריים וכיו"ב).

 

-       לצורך בדיקת הליקויים בדירה, מומלץ לשכור את שירותיו של בעל מקצוע (בד"כ מהנדס/הנדסאי בנין) אשר יסקור את הליקויים בדירה ויערוך חוות דעת מקצועית העומדת בקריטריונים להגשתה לבית המשפט בעת הצורך.

-       במידה ונציג הקבלן מסרב מסיבה כלשהי לרשום בפרוטוקול ליקוי מסוים - רצוי לערוך פרוטוקול ליקויים מטעמכם. כמו כן רצוי להתנות את חתימתכם על גבי הפרוטוקול המשותף ברישום כל הליקויים אשר התגלו בבדיקה.

 

יובהר כי, במידה ובפרוטוקול המסירה לא נתגלו ולא נרשמו ליקויים אשר אדם סביר מן הישוב (להבדיל מאיש מקצוע למשל) אינו יכול לגלותם בבדיקה סבירה ("ליקויים נסתרים"), ניתן יהיה לדרוש את תיקונם מהקבלן במועד הגילוי המאוחר.

לאחר תקופת האחריות, חלה אחריותו של קבלן לדירה רק בהתקיים התנאים המצטברים הבאים: ראשית, מדובר באי התאמה יסודית, כלומר: אי התאמה בחלקי הבניין הנוגעת ליציבות הבניין ובטיחותו. שנית, מדובר באי התאמה שלא ניתן היה לגלותה בבדיקה סבירה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה. שלישית, הקונה הודיע למוכר על אי ההתאמה תוך זמן סביר לאחר שגילה אותה.

סרבן גט הינו אדם נשוי אשר מסרב לסיים את נישואיו באופן רשמי על פי ההלכה, למרות שהנישואים אינם מתממשים בפועל, ובכך הבעל מונע מאשתו או האישה מבעלה להינשא לאחר.

ההלכה מחייבת שהגירושין יתבצעו על ידי מתן גט מהבעל לאישה אשר חייב להינתן מרצון שכן מבחינת ההלכה גט בכפייה נחשב "גט מעושה" והוא פסול, אך במצב של סרבן גט, בתנאים מסוימים אפשר לשחרר את בן או בת הזוג מנישואין באמצעות הליך שנקרא כפיית גט.

בית הדין הרבני מוסמכים לכפות גט על בן הזוג הסרבן, קרי, לתת תוקף משפטי לגירושין מבלי לקבל הסכמת אחד הצדדים.

במקרה בו בית הדין הרבני נוכח לדעת כי קיימת סיבה מוכחת שבגינה מבקשת האישה לקבל גט, ישאל בית הדין את הבעל באילו תנאים הוא מוכן לתת גט. אם האישה מסכימה לתנאים אלו אך הגבר מתעקש על סירובו, יכול בית הדין להטיל על הבעל צווי הגבלה אשר הינן סנקציות אזרחיות הכוללות למשל: צו איסור יציאה מהארץ, שלילת רישיון עבודה, שלילית עבודה במשרה ציבורית, איסור על שימוש בפנקסי צ'קים וכו….

במקרים בודדים, בהם גם אחרי תקופה ארוכה של צווי הגבלה הבעל עדיין מסרב לתת לאשתו גט, יכול בית המשפט לפסוק כפיית גט. כפיית הגט נעשית בפועל באמצעות הכנסת הבעל למאסר. זו הסנקציה החריפה ביותר שבית הדין הרבני רשאי להטיל.

בבתי הדין הרבניים הדין הוא שונה לנשים ולגברים – כאשר הבעל הוא זה שמגיש את תביעת הגירושין, האישה יכולה להציב את התנאים לגירושין רק לאחר שתסכים לקבל את הגט. במידה והיא תסרב לעשות כן, יכול בית הדין להטיל עליה צווי הגבלה. הסנקציה החריפה ביותר שיכול בית הדין הרבני להטיל על אישה, במידה וצווי ההגבלה לא עוזרים, היא להתיר לבעל לשאת אישה שנייה – אך לא להיכנס לכלא.

.

תקנת השוק מטרתה לאפשר התנהלותם של חיי מסחר תקינים. הכלל הוא שהאדם אינו יכול להעביר יותר זכויות מאלה שיש לו, תקנת השוק הנה החריג לכלל זה ובאה לטפל  במקרים שבהם אדם קנה נכס או מטלטלין מאדם אחר,  אך מאוחר יותר מתברר שאותו מוכר אינו הבעלים,  במצב דברים זה, במידה והקונה עומד במספר מבחנים עשוי הוא לזכות בנכס למרות שלא קנה אותו מהבעלים.

דוגמא נפוצה לכך קניית רכב ממגרש מכוניות כאשר מתברר מאוחר יותר שבעצם הרכב היה גנוב,  במצב דברים זה הקונה שקנה את הרכב בתום לב ובתמורה סבירה נופל תחת חסותה של תקנת השוק ויזכה להישאר הבעלים של הרכב שרכש, אך מקרה אחר שהרכב הגנוב נקנה דרך מודעה בעיתון הרוכש לא זכה בהגנה של תקנת השוק.

להלן מספר דוגמאות לגבי התייחסות הפסיקה לתקנת השוק:

1.         ע"א 4682/92 עיזבון המנוח סלים נ' בית טלטש נקבע כי נטל ההוכחה בתקנת השוק מוטל על הטוען אותה,  עצימת עיניים בעיסקת מכר משמיטה את הבסיס מתחת לקיומו של אותו "תום לב".

2.         בפסק דין דנ"א 2568/97 זהבה כנען נגד ממשלת ארצות הברית נקבע שנקודת המוצא של הרכישה הנה ערכו הממשי והריאלי של הנכס להבדיל מנקודת מבטו הסובייקטיבית של הרוכש,  כך שבמידה ורוכש קונה תמונה שבעיניו המחיר ששילם הנו סביר אך מתברר שמדובר ביצירת אומנות שערכה הריאלי הוא הרבה יותר גבוהה מהתמורה ששילם,  לא יזכה אותו רוכש מהגנת תקנת השוק.

3.         ע"א 5664/93 כנען נ' ארה"ב, נקבע כי התמורה הנדרשת היא תמורה ממשית ואין להסתפק בתמורה סימלית שאינה הולמת את ערכו האובייקטיבי של הנכס.

4.         ה"פ 20037/03 דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ נגד יורי קורדיבן ואח' בפסק דין זה נבחן עניין תום הלב והקונה לא זכה בהגנת תקנת השוק בין היתר בשל כך שהרכב עבר 3 ידיים תוך פרק זמן קצר מאוד וגם לנוכח המחיר הנמוך של הרכב נקבע שלא היה מדובר במכירה רגילה בתום לב.

המשפט הישראלי שונה מהמשפט העברי בהתייחסותו לתקנת השוק בכך שבמשפט העברי הבעלים של הנכס יש את האפשרות לשלם את אותה תמורה ששילם הרוכש וזאת בהתאם למצוות השבת גזילה לבעליה.

רשות האכיפה והגביה הוקמה בתאריך 01.01.2009 לפי החלטת ממשלה מיום 11.05.2008 בדבר שינוי ארגוני במערכת ההוצאה לפועל, כך שתופרד מהנהלת בתי המשפט ותהפוך ליחידת סמך הכפופה לשר המשפטים.

ההחלטה נבעה בעיקר בשל אחוזי הגביה הנמוכים המערערים של שלטון החוק, ומדינת ישראל אף זכתה לכינוי של "גן עדן לחייבים".

הרפורמה לוותה בשינוי חקיקה – תיקון 29 לחוק ההוצל"פ – שמטרתו הגברת יעילות תפקוד מערכת ההוצל"פ ואכיפת החיובים במדינת ישראל.

רשות האכיפה והגביה מורכבת מ- (א) יחידת ההוצאה לפועל אשר עוסק בגביית חובות אזרחים כמו למשל המחאות ושטרות, פסקי דין, מימוש תביעות, משכון / משכנתא. (ב) המרכז לגביית קנסות אשר עוסק בגביית חובות של האזרח למדינה. כמו למשל בתי משפט, בתי דין, פרקליטות, סיוע משפטי, משרדי הממשלה השונים.

תפקיד ההוצל"פ (ההוצאה לפועל): לסייע לזוכים לגבות את חובם במסגרת החוק והתקנות וזאת במגבלות היכולת של החייב, שאין להפוך אותו לחסר כל ולנטל על החברה ויש לשמור על כבודו.

במסגרת הקמת המרכז לגביית קנסות נעשו תיקוני חקיקה כדי לצמצמם את הביוקרטיה וייעול הגבייה באמצעות הוספת סנקציות והגבלות לחוק המרכז לגביית קנסות, כמו למשל הגבלת חידוש רישיון הנהיגה, הגבלת היציאה מהארץ, הגבלת חשבון, הגבלת אחזקת כרטיסי אשראי וכו'.

במידה ונקלעתם לחובות עליכם להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בדיני ההוצאה לפועל ואף עדיף בטרם שיוטלו עליכם ההגבלות שהוספו במסגרת תיקוני החקיקה.

לקבלת ייעוץ משפטי ניתן לקבוע פגישה בטלפון 08-9255517 משרד עורכי דין ונוטריון פקס שוקרי

במאמר זה ניתנו דברי הסבר בצורה תמציתית, כללית וחלקית בלבד.

בשום מקרה אין האמור במאמר זה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטתו.

הסתמכות על האמור במאמר זה הינה על אחריות הקורא.

חוזה שכירות הוא הסכם שנחתם בין "משכיר" שהוא בעל הנכס לבין הצד האחר שנקרא "שוכר" ובמסגרתו המשכיר מתחייב לתת לשוכר את זכות החזקה והשימוש בנכס שנקרא "המושכר",  בתמורה לתשלום דמי שכירות חודשיים.

בטרם חתימה על חוזה שכירות או זיכרון דברים על השוכר לבדוק את מידת התאמת הנכס לצרכיו כמו למשל גודלו,  המיקום שלו ואף את סביבתו. ישנו פתגם בערבית מאוד ישן שאומר "איסאל עאן אלג'אר קבלא אלדאר" שפירושו: שיש לשאול על השכנים לפני הדירה.

בנוסף על השוכר לבדוק בין היתר את  (א) זהות המשכיר האם הוא הבעלים של הנכס הואיל שישנם גם מקרים שנכסים הושכרו על ידי מתחזים למיניהם ובעת שהדבר נודע לבעלי הנכס הם פונו מהנכס דבר שגרם להם לעוגמת נפש ולנזקים כספיים. (ב) האם ניתנה לו אופציה לחידוש החוזה ובאיזה תנאים. יש להיזהר מכל מיני סעיפי אופציה שלפעמים אין להם כל משמעות (ג) האם ניתנת לשוכר האפשרות לקצר את חוזה השכירות עם מתן הודעה מוקדמת, ואילו הגבלות קיימות שעלולות להפריע לכם בעתיד כמו למשל אם הינכם מתכוונים להשכיר חלק מהנכס לדייר משנה,  עליכם לבדוק שאין הגבלה לכך,  ואם יש ברשותכם בעל חיים לבדוק שאין סעיף בהסכם שאוסר החזקת בעלי חיים בנכס.

מבחינת המשכיר בטרם שהוא ישכיר את הנכס עליו בין היתר עליו לבדוק את זהות השוכר והאם הוא מעמיד לרשותו מספיק ביטחונות כמו למשל ערבים מתאימים, צ'קים לביטחון,  ערבות בנקאית, ביטוח לנכס וכדומה. 

מומלץ גם לגשת ביחד עם השוכר לעירייה, לתאגיד המים וחברת החשמל לצורך ביצוע העברת מחזיקים בנכס,  כך שבמידה והשוכר לא משלם את המיסים העירוניים או את חשבונות המים והחשמל החוב יהיה על השוכר ולא על שם הבעלים,  העברת בעלות נעשית בעירייה ובתאגיד המים באמצעות הצגת חוזה שכירות תקף לשנה ובחברת החשמל באמצעות שיחת טלפון ללא צורך בנוכחות פיזית. 

בנוסף על המשכיר להתייחס בחוזה השכירות לגבי הרכוש שנמצא בתוך הדירה ומה הוא מצבו, מומלץ גם לכתוב בחוזה סעיף של קנס כספי לגבי כל יום באיחור בפינוי המושכר ובמידה והינכם מתכוונים למכור את הנכס בעתיד ציינו בחוזה שיש לכם את האפשרות להציג את הדירה לקונים פוטנציאלים בתיאום מראש.

על חוזה השכירות לשקף את רצונות הצדדים להיות ברור והוגן דבר שעשוי לחסוך הרבה מחלוקות בעתיד ולצורך כך מומלץ לפנות לעורך דין בעל ניסיון בניסוח חוזים ולא להסתפק בחוזים סטנדרטים.

לקריאת מאמרים נוספים ניתן להיכנס לאתר משרדנו בכתובת www.fax-law.co.il

לקבלת ייעוץ משפטי ניתן לקבוע פגישה בטלפון 08-9255517  משרד עורכי דין ונוטריון פקס שוקרי

במאמר זה ניתנו דברי הסבר בצורה תמציתית, כללית וחלקית בלבד.

בשום מקרה אין האמור במאמר זה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטתו.

הסתמכות על האמור במאמר זה הינה על אחריות הקורא.

התיישנות הנה אחת מטענות ההגנה ואף עילה לדחיית תביעה על הסף שיש להעלותה בהזדמנות הראשונה.

תקופת ההתיישנות מוגדרת בסעיף 5 לחוק ההתיישנות ובנושאים שאינם במקרקעין עומדת תקופת ההתיישנות על שבע שנים ותחילתה הנה ביום שבו נולדה עילת התביעה, לכלל זה נקבעו מספר חריגים כמו למשל במקרה של תרמית והונאה, תחילת תקופת ההתיישנות הנה ביום שבו נודעה התרמית או ההונאה ובמקרה של קטין מיום שהוא הפך לבגיר, דהיינו, עד להגיעו לגיל עשרים וחמש שנים,  במקרה של לקוי נפש או שכלי לא יבוא במניין הזמן שבו לא היה מסוגל לדאוג לענייניו מחמת לקוי נפשי או שכלי.  

ישנם אף מקרים שאינם יכולים להיות עילה להארכת תקופת ההתיישנות כמו למשל אי ידיעת כתובתו של הנתבע או פרטיו.

טענת התיישנות הנה טענה פרוצדוראלית,  והיא מתארת מצב שבו על אף שלתובע עומדת עילת תביעה כלפי הנתבע,  החוק מקים מניעה מפני הבאתה לבירור בפני בית המשפט משום שחלף זמן רב מידי מיום שקמה עילת התביעה ועד להגשתה בפני בית המשפט.

הרציונל שעומד מאחורי החוק הנו:

1.         כדי לאפשר לנתבע להתגונן כראוי ושלא יחזיק ראיות במשך זמן רב מדי.

2.         לגבי תובע נתפס הדבר כמי שאינו ראוי לסעד ועלול הדבר להתפרש  כוויתור מצידו לסעד המבוקש.

3.         ישנו קושי בבירורן של תביעות ישנות.

לסיכום פרט לאינטרס הציבורי קיים אף אינטרס לנתבע שמחייב הגבלת משך התקופה בה ייחשף לתביעות וייאלץ לשמור על ראיותיו,  ואינטרס התובע נועד לתת לו שהות מספקת להיערך להגשת תביעתו ולאפשר לו שהות למצוא פתרונות לסכסוך מחוץ לכותלי ביהמ"ש.

סיום חקירה

                       בגין חשד לביצוע עבירה

 

עם הגשת תלונה במשטרה לגבי עבירה פלילית וגביית התלונה מהקורבן, המשטרה מתחילה בחקירה ומזמינה את החשודים בעבירה לחקירה.

כאשר מסתיימת החקירה, מחליטה המשטרה אם לסגור את התיק או להעביר אותו לגורמי התביעה לבחינת הגשת כתב אישום נגד החשוד/ים.

לאחר שהועבר התיק לפרקליטות/ לתביעה תתקבל אצלהם החלטה האם להחזיר את התיק להמשך חקירה (לצורכי השלמת החקירה) או לסגור אותו מאחת העילות הבאות:-

א.     נסיבות הענין אינן מצדיקות המשך חקירתך/ העמדתך לדין.

) המשמעות היא שיש בתיק די ראיות להעמדה לדין אך ככל הנראה מדובר בעניין יחסית חסר משמעות ציבורית).

ב.     לא נמצאו ראיות מספיקות להעמדתך לדין.

( המשמעות היא שישנם ראיות להעמדה לדין, אך אינן מספיקות עד כדי הגשת כתב אישום כנגד החשוד והרשעתו בתיק פלילי).

ג.      לא נמצאה אשמה פלילית במעשיך.

(המשמעות היא שבמשטרה סבורים שהחשוד אינו אשם)

ד.     רשות אחרת מוסמכת על פי דין לחקור בעבירה. החומר שנאסף עובר ל- להמשך הטיפול.

סגירת התיק מהעילה ג (אין אשמה פלילית) – יבוטל מרישומי המשטרה.

סגירת התיק מאחת העילות האחרות ישאר ברישומיה הפנימיים של המשטרה.

לפני כשבועיים פנתה למשרדנו גב' אשר נחקרה במשטרה בחשד לגניבה והתיק נסגר מהעילה שלא נמצאו ראיות מספיקות להעמדה לדין.

משרדנו פעל להגשת בקשה למשטרה לשינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה ואכן לאחר מספר ימים השתכנעו במשטרה בנימוקים שהוצגו ועילת סגירת התיק שונתה לחוסר אשמה.

אם נתקלתם במצב בו המשטרה סגרה נגדכם או נגד אחד המקרים שלכם את התיק באחת העילות א,ב ואתם משוכנעים שהחשדות הנם חסרות בסיס, מומלץ לפנות למשטרה באמצעות עורך – דין שמומחה בעניין לצורך שינוי עילת הסגירה לחוסר אשמה פלילית וזאת תוך 45 יום ממועד מסירת ההודעה.

ניתן לראות באתר משרדנו את הפניה ותגובת המשטרה בכתובת www/fax-law.co.il  ומאמרים נוספים.

במאמר זה ניתנו דברי הסבר בצורה תמציתית, כללית וחלקית בלבד.

בשום מקרה אין האמור במאמר זה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטתו.

הסתמכות על האמור במאמר זה הינה על אחריות הקורא.

לקבלת ייעוץ משפטי ניתן לפנות למשרד עורכי דין ונוטריון פקס שוקרי בטלפון 08-9255517