דיני משפחה, הוצאה לפועל (הוצל"פ), פשיטות רגל

במקרים לא מעטים אנו נתקלים במצבים שחייב שמשתמט מתשלום חובותיו וכתובתו רשומה במקום מגוריהם של הוריו, ומסיבה זו ההורים מקבלים עיקול על המטלטלין שבדירה, או במקרה אחר שהחייב נשוי ולאשתו (שאיננה קשורה לתיק) זכות על מחצית מהמטלטלין.  לצורך מניעת מימוש העיקול וביטולו מוגשת על ידי ההורים או האישה בקשה בהמרצת פתיחה לפסק-דין הצהרתי לקביעת בעלות על המטלטלין.

על מגיש הבקשה לפעול בתום לב ובניקיון כפיים ותוך זמן סביר.

להלן סקירה מהפסיקה לגבי הפעולות שעל מגיש הבקשה לבצע:

א-        בהתאם להפ 200077/04 ברנס מרים נ' ענף ברוך על מגיש הבקשה להמציא רשימת מטלטלין מפורטת.

ב-        בהתאם להפ 200148/04 וינגוט סימה שירה נ' בנק הפועלים על מגיש הבקשה לפרט פרטים מלאים  לגבי המטלטלין לרבות שנת הרכישה, מס' הדגם או שם הפירמה של כל פריט ופריט.

ג-         ה"פ 200456/03 א.ט.א. קאר יבוא ושיווק נגד בנק דיסקונט למשכנתאות וה"פ 20037/03 דן רכב ותחבורה ד.ר.ת נגד יורי קורדובן, חלה על מגיש הבקשה חובת הוכחת מקור המימון.

פסק דין הצהרתי על מיטלטלין חל רק לגבי המשיבים לבקשה,  כך שעל מגיש הבקשה לצרף רשימת כל התיקים שקיימים כנגד החייב כדי להימנע ממצב שבו תוגש בקשה לעיקול על ידי צד נוסף.

כמו כן יש לצרף תצהיר ואת הקבלות שמעידות על רכישת המטלטלין ולהקפיד לצרף רשימת מיטלטלין  אמיתית והגיונית ולערוך את הבקשה בהתאם להוראות החוק,  הואיל ובדרך כלל מדובר במשיבים רבים ובמידה והבקשה נדחית מספיק שבית המשפט יחייב את המבקש ב 1,000 ₪ הוצאות לכל משיב עלול הדבר להסתכם באלפי שקלים.

כך למשל לא תרשמו את גלשן הרוח ברשימת המיטלטלין של אישה זקנה שבנה החייב גר עימה,  הואיל והדבר לא יתקבל על ידי בית המשפט ועלול להתפרש כחוסר ניקיון כפיים וחוסר תום לב של מגיש הבקשה.

תקנת השוק מטרתה לאפשר התנהלותם של חיי מסחר תקינים. הכלל הוא שהאדם אינו יכול להעביר יותר זכויות מאלה שיש לו, תקנת השוק הנה החריג לכלל זה ובאה לטפל  במקרים שבהם אדם קנה נכס או מטלטלין מאדם אחר,  אך מאוחר יותר מתברר שאותו מוכר אינו הבעלים,  במצב דברים זה, במידה והקונה עומד במספר מבחנים עשוי הוא לזכות בנכס למרות שלא קנה אותו מהבעלים.

דוגמא נפוצה לכך קניית רכב ממגרש מכוניות כאשר מתברר מאוחר יותר שבעצם הרכב היה גנוב,  במצב דברים זה הקונה שקנה את הרכב בתום לב ובתמורה סבירה נופל תחת חסותה של תקנת השוק ויזכה להישאר הבעלים של הרכב שרכש, אך מקרה אחר שהרכב הגנוב נקנה דרך מודעה בעיתון הרוכש לא זכה בהגנה של תקנת השוק.

להלן מספר דוגמאות לגבי התייחסות הפסיקה לתקנת השוק:

1.         ע"א 4682/92 עיזבון המנוח סלים נ' בית טלטש נקבע כי נטל ההוכחה בתקנת השוק מוטל על הטוען אותה,  עצימת עיניים בעיסקת מכר משמיטה את הבסיס מתחת לקיומו של אותו "תום לב".

2.         בפסק דין דנ"א 2568/97 זהבה כנען נגד ממשלת ארצות הברית נקבע שנקודת המוצא של הרכישה הנה ערכו הממשי והריאלי של הנכס להבדיל מנקודת מבטו הסובייקטיבית של הרוכש,  כך שבמידה ורוכש קונה תמונה שבעיניו המחיר ששילם הנו סביר אך מתברר שמדובר ביצירת אומנות שערכה הריאלי הוא הרבה יותר גבוהה מהתמורה ששילם,  לא יזכה אותו רוכש מהגנת תקנת השוק.

3.         ע"א 5664/93 כנען נ' ארה"ב, נקבע כי התמורה הנדרשת היא תמורה ממשית ואין להסתפק בתמורה סימלית שאינה הולמת את ערכו האובייקטיבי של הנכס.

4.         ה"פ 20037/03 דן רכב ותחבורה ד.ר.ת בע"מ נגד יורי קורדיבן ואח' בפסק דין זה נבחן עניין תום הלב והקונה לא זכה בהגנת תקנת השוק בין היתר בשל כך שהרכב עבר 3 ידיים תוך פרק זמן קצר מאוד וגם לנוכח המחיר הנמוך של הרכב נקבע שלא היה מדובר במכירה רגילה בתום לב.

המשפט הישראלי שונה מהמשפט העברי בהתייחסותו לתקנת השוק בכך שבמשפט העברי הבעלים של הנכס יש את האפשרות לשלם את אותה תמורה ששילם הרוכש וזאת בהתאם למצוות השבת גזילה לבעליה.

תיק מזונות בבית משפט ניתן להגדירו כחקירת יכולת אחת גדולה,  הואיל שבעת שבית המשפט קובע את סכום התשלום למזונות הוא בודק פרט לצרכיו של הקטין את רמת הכנסתו והוצאותיו של המחוייב בתשלומם, כך שבשונה מתיקי הוצל"פ (הוצאה לפועל) רגילים תיק הוצל"פ מזונות רשם ההוצל"פ לא מוסמך לבצע לחייב חקירת יכולת ולהקטין את שיעורי התשלומים החודשיים, הסמכות להקטנת דמי המזונות נתונה לבית משפט לענייני משפחה שבודק האם חל שינוי נסיבות מהותי שמצדיק את הקטנת דמי המזונות.

שינוי הנסיבות המהותי אמור להיות דבר שלא היה צפוי בעת קביעת סכום המזונות על ידי בית המשפט כמו למשל מחלה פתאומית, ירידה בהכנסה בלתי צפויה וכו'.., מניסיוני בתי המשפט לא ממהרים להקטין את דמי המזונות והקטנתם נחשבת לדבר חריג ונדיר.

תיק מזונות שמתנהל בהוצל"פ נהנה גם מיתרונות רבים שאינם קיימים בתיקים רגילים כאשר הרציונל שעומד מאחורי כך,  הנו שמדובר במזונות ילדים שצריכים לאכול והמחוקק דואג לאוכל לילדים ולא לאבות, ומבחינתם אפשר להשאיר את האב ללא פרוטה כך שתיק מזונות לא נכנס לתיק איחוד וניתן להוציא בתיק מזונות פקודת מאסר ללא צורך בביצוע חקירת יכולת.

תיק הוצאה לפועל יכול להיפתח על ידי הזוכה באחת מלשכות ההוצאה לפועל ברחבי הארץ והסמכות להגדרתו כתיק מזונות נתונה לידי רשם ההוצאה לפועל אשר אמור להפעיל את שיקול דעתו בעניין,  כך למשל החלטת בית הדין הרבני לגבי חיוב הבעל בכתובה תוך כדי קביעה שדינה כדין דמי מזונות נדחתה על ידי בית משפט המחוזי אשר קבע שאין זה מסמכותו של בית הדין הרבני לקבוע לגבי סיווג התיק אלא הסמכות הנה בידי הרשם.

התייחסות רשמי ההוצל"פ לתיק מזונות הנה שונה מתיקים רגילים ולמי שפותח תיק הוצל"פ בענייני מזונות יש זכויות רבות אשר לרוב אין מודעות להם.

לצורך מיצוי הזכויות בניהול תיקי מזונות מומלץ לפנות לעורך – דין שמתמחה בתחום אשר לרוב יכול לסייע בגביית החוב.

       טענת פרעתי בהוצאה לפועל

אחת מהטענות שיכול לטעון חייב בתיק הוצאה לפועל הנה טענת פרעתי שמשמעותה שהחייב פרע ושילם את חובו לזוכה, וזאת בהתאם לאמור בסעיף 19 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז- 1965.

טענת פרעתי יכולה להיטען אך ורק לגבי פרעון החוב לאחר מתן פסק הדין בלבד ואין לרשם ההוצל"פ סמכות לדון בטענת חייב שפרע את חובו לפני מתן פסק הדין.

טענת פרעתי יכולה להיטען בכל שלב אחרי מתן פסק הדין כאשר העיקרון הוא כי נטל  השכנוע בטענת פרעתי חל על טוען הטענה (החייב) הואיל ורואים בחייב כמוציא מחברו,  אך במקרים שהחייב מציג מסמכים שתומכים בטענותיו ו/או במקרה שהזוכה השהה את פנייתו להוצאה לפועל לפרק זמן ארוך ללא הסבר עלול הדבר להעביר את נטל השכנוע על שכמו של הזוכה דבר שקשה מאוד לזוכה להוכיח הואיל ועליו להוכיח שהוא לא קיבל לידיו את אשר מגיע לו.

סמכותו של רשם ההוצל"פ לדון בטענת פרעתי הנה מוגבלת וזאת בשל העובדה שתפקידו של רשם ההוצל"פ הוא ביצוע פסקי-דין  וחיובים מוחלטים ולא לקבוע זכויותיהם של מי הצדדים.

טענת קיזוז בטענת פרעתי: ניתן לקזז אך ורק חובות ברורים קצובים ולא שנויים במחלוקת וכל בירור לגבי שיעורם והעילה לגרימתם אינם בסמכות הרשם ועל הטוען להגיש תביעה לבית המשפט.

על הטוען טענת פרעתי להגיש בקשה להוצאה לפועל מנומקת ונתמכת בתצהיר ואסמכתאות ורשם ההוצאה לפועל מוסמך לעכב את ביצועו של פסק הדין.

במידה ולאחר בירור טענת הפרעתי מתברר לרשם ההוצל"פ שטענת החייב חסרת יסוד ונדחתה על ידו מוסמך הוא להטיל על החייב הוצאות מיוחדות.

במידה ומתנהל נגדכם תיק בלשכת ההוצל"פ למרות שהחוב נפרע על ידכם,  מומלץ להיוועץ בעורך – דין  לצורך הגשת בקשה מתאימה.

רשות האכיפה והגביה הוקמה בתאריך 01.01.2009 לפי החלטת ממשלה מיום 11.05.2008 בדבר שינוי ארגוני במערכת ההוצאה לפועל, כך שתופרד מהנהלת בתי המשפט ותהפוך ליחידת סמך הכפופה לשר המשפטים.

ההחלטה נבעה בעיקר בשל אחוזי הגביה הנמוכים המערערים של שלטון החוק, ומדינת ישראל אף זכתה לכינוי של "גן עדן לחייבים".

הרפורמה לוותה בשינוי חקיקה – תיקון 29 לחוק ההוצל"פ – שמטרתו הגברת יעילות תפקוד מערכת ההוצל"פ ואכיפת החיובים במדינת ישראל.

רשות האכיפה והגביה מורכבת מ- (א) יחידת ההוצאה לפועל אשר עוסק בגביית חובות אזרחים כמו למשל המחאות ושטרות, פסקי דין, מימוש תביעות, משכון / משכנתא. (ב) המרכז לגביית קנסות אשר עוסק בגביית חובות של האזרח למדינה. כמו למשל בתי משפט, בתי דין, פרקליטות, סיוע משפטי, משרדי הממשלה השונים.

תפקיד ההוצל"פ (ההוצאה לפועל): לסייע לזוכים לגבות את חובם במסגרת החוק והתקנות וזאת במגבלות היכולת של החייב, שאין להפוך אותו לחסר כל ולנטל על החברה ויש לשמור על כבודו.

במסגרת הקמת המרכז לגביית קנסות נעשו תיקוני חקיקה כדי לצמצמם את הביוקרטיה וייעול הגבייה באמצעות הוספת סנקציות והגבלות לחוק המרכז לגביית קנסות, כמו למשל הגבלת חידוש רישיון הנהיגה, הגבלת היציאה מהארץ, הגבלת חשבון, הגבלת אחזקת כרטיסי אשראי וכו'.

במידה ונקלעתם לחובות עליכם להתייעץ עם עורך דין שמתמחה בדיני ההוצאה לפועל ואף עדיף בטרם שיוטלו עליכם ההגבלות שהוספו במסגרת תיקוני החקיקה.

לקבלת ייעוץ משפטי ניתן לקבוע פגישה בטלפון 08-9255517 משרד עורכי דין ונוטריון פקס שוקרי

במאמר זה ניתנו דברי הסבר בצורה תמציתית, כללית וחלקית בלבד.

בשום מקרה אין האמור במאמר זה מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי, ואינו מהווה המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטתו.

הסתמכות על האמור במאמר זה הינה על אחריות הקורא.

חייב שאין ביכולתו לעמוד בצו התשלומים שנקבע לו בכל אחד מתיקי ההוצל"פ יכול לפנות בבקשה לראש ההוצל"פ ולבקש כי יאחדו את כל התיקים הפתוחים נגדו, אציין כי מדובר בכל התיקים הכספיים בלבד ולא תיקי מזונות, משכנתא או תיקים שעניינם תלוי ועומד בבית המשפט. לפי חוק הוצאה לפועל,  על החייב לכלול במסגרת בקשתו מידע מלא אודות נכסיו במשך 5 השנים שקדמו להגשת הבקשה ולגבי חובותיו ביום הגשת הבקשה.  במסגרת הליך האיחוד תיקים החייב ישלם סך שאינו עולה על 3% מכל החוב הפסוק בכל תיקי ההוצל"פ הפתוחים נגדו.

חשוב לציין כי הגשת הבקשה, כל שלעצמה אינה מפסיקה או משהה את ההליכים נגד החייב זאת, כל עוד רשם ההוצל"פ טרם קיבל את בקשת האיחוד ונתן צו איחוד וכי לאחר הגשת הבקשה וכל עוד לא נתקבלה החלטה יש להמשיך ולשלם 3% נוספים מידי חודש בחודשו.

החסרונות בהגשת הבקשה לאיחוד תיקים:

1. מיד לאחר הגשת בקשת איחוד תיקים , רשם ההוצל"פ, יטיל על החייב, צו עיכוב יציאה מישראל.

2. התשלום מדי חודש בחודשו גבוה יחסית.

בטרם תתקבל ההחלטה על ידי הרשם תתנהל חקירת יכולת, לברור יכולתך הכלכלית (מומלץ להתייעץ בעניין עם עו"ד הוצאה לפועל לפני הדיון).

רשם ההוצל"פ עשוי לדחות את הבקשה לאיחוד אם זה סבור כי מסרת בבקשתך או בחקירת היכולת פרטים חסרים או כוזבים. אם לא סיפקת את כל המידע על הנכסים או פירוט של חובות אחרים או למשל במידה ולאחר שהגשת את בקשת האיחוד נפתח נגד החייב תיק נוסף ולא הודיע על כך בכתב לתיק ההוצל"פ שבו הוגשה הבקשה, סיבה נוספת לדחיית הבקשה ע"י הרשם יכולה להיות שהחייב לא יוכל לפרוע את כלל חובותיו המאוחדים כאמור בפרקי הזמן הקבועים בחוק:

א. שנתיים- אם סכום החוב אינו עולה על 20,000 ₪.

ב. 3 שנים- אם סכום החוב עולה על 20,000 ש"ח אך אינו עולה על 100,000 ₪.

ג. 4 שנים- אם סכום החוב עולה על 100,000 ₪. (החייב יוכל לקבוע תקופה ארוכה יותר מטעמים מיוחדים שירשמו או בהסכמת כל הזוכים).

במידה ורשם ההוצאה לפועל החליט לספק לך צו איחוד הוא בהחלט יכול להתנות אותו בתנאים שונים כגון עירבון, זמן תשלומים ועוד, כל אלו כתנאי לאישור איחוד התיקים.

איחוד תיקים הוא פתרון לחובות רבים, אם יש לכם כמה וכמה תיקים בהוצאה לפועל ואתם מתלבטים מה לעשות, יש לפנות ולהתייעץ עם מומחים בנושא על- מנת לקבל עזרה עם ההחלטה.

 

slide1

בניהול וטיפול בתיקים לענייני משפחה בכל התחומים (מזונות, מדור, משמורת, הסדרי ראייה, צווי הרחקה ועוד).

 

לרבות בתיקים בבתי הדין הרבניים, בבתי הדין הכנסייתיים, והשרעיים.

 

בניהול וטיפול תיקים אזרחיים בבתי המשפט השונים בכל הערכאות בתחום האזרחי (נזיקין, תביעות כספיות, תביעות הצהרתיות בכל הנושאים, צווי מניעה ועשה, עתירות מנהלתיות נגד רשויות מקומיות בנושא ארנונה, עתירות מנהליות נגד משרד הפנים ורשויות אחרות, בגצים וערעורים אזרחיים לרבות תביעות בבתי הדין לעבודה בתיקים פלילים ואזרחיים).

 

בתיקי פשיטת רגל כולל דיונים בבתי המשפט המחוזיים בתיקי פשיטת רגל, אסיפות נושים ובקשות לסעדים זמניים.

 

בבתי המשפט השונים בתחום הפלילי, ביטול כתבי אישום, ועיכוב הליכים באמצעות היועץ המשפטי לממשלה לרבות ניסיון רב עם הפרקליטות והתביעות להסדרי טיעון.

 

הערה:
בכל התחומים הנ"ל, מדובר בעשרות מקרים בכל תחום ותחום.